להגן על העיר מפגיעת השפעות ההתחדשות העירונית

דוקטורנט במחלקה לסביבה, תכנון וקיימות, בהנחיית ד"ר אורית רותם וד"ר ניר כהן, ראש המחלקה, באוניברסיטת בר-אילן. שותף בהקמה ובניהול של מנהלת קידום עסקים (כיום מנהל פיתוח קשרי קהילת העסקים) בעיריית תל אביב-יפו.

את המסלול האקדמי החל אייל שביט בלימודי מנהל עסקים במכללה למנהל. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת בר-אילן והמשיך לתואר שני במשפטים לבוגרי כלכלה ומנהל עסקים ולתואר שני בייעוץ ארגוני בפקולטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. כיום הוא נמצא בעיצומו של מחקר לתואר דוקטור במחלקה לסביבה, תכנון וקיימות.

תחום המחקר של שביט, עוסק בהשפעות של תהליכי התחדשות עירונית על המסחר ועל העסקים בערים. "בעקבות התחדשות עירונית, גם המסחר, בדומה לתושבים, עובר תהליך המאופיין בכניסת עסקים חדשים ובדחיקת עסקים מקומיים וותיקים, תהליך שנקרא 'ג'נטריפיקציה מסחרית'", מסביר שביט, "המחקר שלי בוחן את הנושא בישראל משתי נקודות מבט: מלמעלה – מדיניות הרשות המקומית, הן בנוגע לקידום התהליך והן בנוגע להתמודדות עם ההשלכות השליליות שלו. ומלמטה – כיצד תופסים בעלי העסקים ברחוב את התהליך. במחקר, אני מבצע השוואה בין שני רחובות מסחריים בשתי הערים הגדולות בארץ- עמק רפאים בירושלים ושינקין בתל אביב-יפו. שני הרחובות עברו תהליך ג'נטריפיקציה מסחרית והשפעתו עליהם עדיין ניכרת".

לדברי שביט, פרויקטים של התחדשות עירונית יוצרים שכונות חדשות עם אוכלוסיות חדשות ועם מסחר חדש. "התהליך מוביל להיווצרות שכונות הומוגניות, הן של אוכלוסייה והן של מסחר. העיר כבר אינה שייכת לכולם, אלא רק לאותם בעלי ממון, שיכולים להרשות לעצמם את המגורים בבניינים החדשים הללו שנבנים. בדומה לג'נטריפיקציה של דיירים שמעודדת כניסת אוכלוסייה מבוססת לשכונה על חשבון דחיקת הדיירים הוותיקים בשכונה, כך גם במסחר. העסקים החדשים הנכנסים לשכונות החדשות הם בעיקר עסקי אוכל, בוטיק ורשתות. תהליך זה דוחק את העסקים המקומיים הוותיקים מן האזור, גורם להעלאת שכר הדירה ומקטין את היצע העסקים הקטנים. בסיכומו של דבר, תהליכים אלו יוצרים ערים הומוגניות, לעשירים בלבד".

האתגר, טוען שביט, הוא להכניס את החדש בלי לגרום לישן לעזוב, כך שהעיר תישאר צבעונית ואטרקטיבית ולא תהפוך לגנרית ולמשעממת. "יש לנהל את התהליך כך שלא ייגרם לעיר נזק בלתי הפיך".

במהלך עבודת המחקר שלו וגם בעבודתו בעיריית תל אביב, הוא נוכח כי השלכותיה של ה'ג'נטריפיקציה המסחרית' אינן מוכרות לרבים. "המטרה של המחקר היא להביא לכך שתהליך ההתפתחות של העיר יהיה מנוהל ומפוקח, לא יפגע ביתרונות של העיר כזירה השייכת לכלל תושביה ולא רק לאוכלוסייה מסוימת, ישמור על מרחב מסחרי מגוון וצבעוני, הכולל הן עסקים חדשים והן עסקים מקומיים ותיקים. כחלק מהמחקר שלי, בניתי 'ארגז כלים' המקבץ מגוון כלים מן הארץ והעולם, העומדים לרשות הרשויות המקומיות בבואן להתמודד עם ההשלכות השליליות של התהליך. לדעתי, ניהול נכון של התפתחות העיר, יכול להוות את ההבדל בין עיר מוצלחת, תוססת ואטרקטיבית לבין עיר שינה המשרתת את תושביה בלבד".

לתוכניות הלימוד במחלקה לסביבה, תכנון וקיימות