פלטפורמה דיגיטלית למעבר משגרה לחירום

בימים בהם החירום הוא השגרה, מקיימים כל גופי השלטון המקומי בארץ חדרי מלחמה, בהם מתפעלים את שגרת החיים תחת אש ומנסים לתת מענה לבעיות, קיימות וכאלה שעוד יצוצו. למערכת זו, הצטרפו לאחרונה מנהלי יחידות בריאות ברשויות המקומיות האמונים על צמצום פערי בריאות בשגרה וניהול תיק הבריאות בחירום. "אם בשוטף הבעיות בתחום הבריאות הן משמעותיות, ומשקפות את הפערים העצומים הקיימים, בזמן חירום הפערים רק גדלים״, אומרת ד״ר סיון שפיצר, סגנית מנהל מיזם ספרת הסוכרת בגליל, המובילה את העבודה עם יחידות הבריאות ברשויות. "זו הפעם הראשונה שברשויות הללו, שמרביתן מוגדרות כרשויות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, קיים מוביל בריאות באקו-סיסטם הרשותי, שלו הידע ושיטות העבודה המאפשרים להציף את הפערים ולייצר התערבויות ממוקדות לפתרונם".

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, צוות ספרת הסוכרת, הנמצא בקשר הדוק עם מערך הבריאות כולו באיזור הגליל והצפון, זיהה את האתגרים במעבר מניהול בריאות בשגרה לחירום ובנה תכנית התערבות מתאימה. "הבנו מהר מאוד כי הרשויות לא ערוכות לנהל תיק בריאות בחירום. קיימים חוסרים קריטיים במידע כגון: אילו מרפאות ואילו בתי מרקחת פועלים בזמן חירום, קיומו של ציוד נדרש כגון תיקי עזרה ראשונה ועוד.״ מסבירה ד״ר שפיצר. בתוך שבוע, יצרה הספרה פלטפורמה דיגיטלית לבריאות בחירום, המאפשרת למנהלי יחידות הבריאות מיפוי של שדה הבריאות הרשותי. המיפוי מתייחס לשירותי הבריאות הניתנים, מצב תשתיות הבריאות במקלטים וצרכי הבריאות של האוכלוסייה. צוות מלווי הרשויות של הספרה, יחד עם סטודנטים לרפואה, סייעו למנהלי יחידות הבריאות לאסוף את המידע החיוני.

ספרת הסוכרת ע״ש ראסל ברי היא מיזם ארוך טווח אותו מובילה הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת, בשיתוף קופות החולים, בתי החולים באזור הצפון ומשרדי ממשלה שונים. מטרת המיזם היא לצמצם משמעותית את הפערים הניכרים בסוכרת והשמנת יתר באוכלוסיות בפריפריה החברתית-גאוגרפית. ״מחקרים מעידים כבר שנים רבות, שיותר מ-50% מבריאותו של אדם הם תוצר ישיר של המקום בו הוא נולד, גדל, עובד ומזדקן״, מספרת ד״ר שפיצר. "לכן, מודל העבודה של ספרת הסוכרת מתבסס על יצירת אקו-סיסטם חדש, הקושר בין הבריאות למקום מגוריו של האדם, כשבמרכז מצויה הרשות המקומית. כיום, אין תפקיד סטטוטורי לקידום בריאות וצמצום פערים ברשות המקומית. ספרת הסוכרת מלווה את ההקמה של יחידות בריאות חדשות ברשויות המקומיות בפריפריה החברתית גיאוגרפית. ההקמה של יחידת הבריאות כוללת הכשרה ומתן כלים ייחודיים שהספרה פיתחה עבור מנהל היחידה – הבר״ק, שתפקידו לקשור בין שלושת הגורמים: בריאות-רשות-קהילה".

צוות הניהול של ספרת הסוכרת כולל את פרופ' נעים שחאדה, מומחה סוכרת מהמובילים בארץ; ד"ר סיון שפיצר, חוקרת בפקולטה לרפואה של בר-אילן בצפת, מומחית בהטמעת התערבויות מורכבות לצמצום פערי בריאות; ומרטין דאופהאוזן, המנהל התפעולי. הספרה החלה את דרכה בעבודה עם חמש רשויות מקומיות: צפת, נוף הגליל, נצרת, שפרעם וסח'נין. לפני כחצי שנה, במסגרת החלטת הממשלה 550 לצמצום פערים בחברה הערבית, נבחרה הספרה להוביל יחד עם משרד הבריאות מיזם משותף להקמת יחידות בריאות ב-20 רשויות מקומיות נוספות. "אנחנו נמצאים היום בשטח ומלווים רשויות הנותנות יחד מענה ליותר מ-600,000 איש", מבהירה ד״ר שפיצר. הליווי כולל תהליכי מיפוי מורכבים; הצלבת נתונים בין מערכת הבריאות לבין נתונים רשותיים; בניית תוכנית אסטרטגית מותאמת לכל רשות להתמודדות עם סוכרת והשמנת יתר וליווי מנהלי יחידות הבריאות בהטמעתה.

לצד הקמת הפלטפורמה הדיגיטלית, ממשיכה הספרה בפעילותה הקלינית. ״עם פרוץ המלחמה, הקמנו קו חם לרופאי משפחה כדי להתמודד עם מורכבות ניהול מחלת הסוכרת בזמן מלחמה, וערכנו חוברת דיגיטלית, בעברית ובערבית, המרכזת מידע למטופלים על היערכות וטיפול בסוכרת והשמנה בזמן מלחמה. החוברת כוללת התייחסות לנושאים כמו תזונה, שינה ותרופות, ומלווה גם בסרטונים קצרים של מיטב המומחים בעברית ובערבית". מפרט פרופ׳ נעים שחאדה. "בנוסף, הספרה שותפה גם לחמ"ל אזורי גלילי המתמקד בצרכי היישובים בצפון לצד אתגר המפונים לבתי המלון ברשויות הצפוניות כמו טבריה, נצרת ונוף הגליל". וד"ר שפיצר מוסיפה: "אנו רואים את עצמנו כשותפים לא רק בשגרה, אלא גם בחירום. בהיעדר תשתיות של דאטא או IT ברשויות המקומיות, הספרה יכולה לסייע לאותן רשויות חלשות לאסוף ולתכלל מידע רב בזמן קצר; לצד הבאת מתודולוגיות וידע מחקרי. כל אלה ממנפים את היכולת של הרשויות הללו לפעול בצורה יעילה, שמשיאה רווח חברתי ובריאותי לתושביהן״.

לתוכניות הלימוד בפקולטה לרפואה היכנסו