משקפי מציאות מדומה ליד ספת הפסיכולוג
מטפלים בתחום הנפש משלבים טכנולוגיית מציאות מדומה כדי לסייע למטופלים להתמודד עם מגוון הפרעות, מפוסט-טראומה ועד חרדה חברתית
בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, פועלת קליניקה חדשנית המשלבת טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) בטיפול הנפשי. הקליניקה, שכבר מטפלת בחיילים הסובלים מפוסט-טראומה מאז מבצע צוק איתן, מדגימה כיצד הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי טיפולי רב-עוצמה.
"אנחנו משתמשים במציאות מדומה בעיקר בשלוש טכניקות מרכזיות: חשיפה, תרגול מיומנויות והסחת דעת," מסבירה רעות קפח, דוקטורנטית לעבודה סוציאלית ומרכזת תוכנית פסיכותרפיה בבר-אילן. בטיפול בפוסט-טראומה, למשל, המטופל נחשף בצורה מבוקרת לסביבה המדמה את מקור הטראומה, תוך ליווי צמוד של המטפל.
הטכנולוגיה מאפשרת למטפלים לשלוט ברמת החשיפה ולהתאים אותה למטופל. במקרה של טיפול בפחד מטיסות, למשל, אפשר להתמקד בשלב ההמראה בלבד ולחזור עליו שוב ושוב. בטיפול בהפרעות אכילה, המטופלים יכולים לתרגל התמודדות עם סיטואציות כמו למשל ישיבה במסעדה.
המחקר בתחום מתפתח במהירות. עבדות ברחבי העולם חוקרות כיצד שימוש באווטארים שונים משפיע על התנהגות והתפתחות אישית. "אנחנו רואים שכשאדם חווה את עצמו בצורה שונה בעולם הווירטואלי, זה משפיע על התנהגותו בעולם האמיתי," מציינת קפח. "למשל, אנשים שחוו את עצמם כיותר אטרקטיביים בעולם הווירטואלי, הפגינו יותר ביטחון עצמי במציאות."
השימוש בטכנולוגיה אינו חף מאתגרים. המחקר עדיין מתחקה אחר ההשפעות ארוכות הטווח, והטכנולוגיה אינה מאושרת לשימוש מתחת לגיל 12. "חשוב להבין שהמציאות המדומה היא כלי בידי המטפל, לא תחליף לטיפול," מדגישה קפח. "הליווי המקצועי הוא קריטי להצלחת הטיפול."
העתיד צופן אפשרויות מרתקות נוספות בתחום, החוקרים בודקים כיצד חוויית דמויות שונות במציאות מדומה יכולה לפתח אמפתיה ולשנות תפיסות חברתיות. למשל, נמצא שאנשים שחוו את עצמם כבני גיל שונה או מרקע אתני שונה, פיתחו יותר הבנה כלפי קבוצות אלו.
האזינו לפרקים נוספים בפודקאסט בר-דעת בספוטפיי, ובערוץ היוטיוב.
רוצים שנעדכן אתכם בכל פעם שמתפרסם פודקאסט חדש? הצטרפו לערוץ בר-דעת בווטסאפ