המכשפה: מדמות מרושעת למודל העצמה
כך השתנתה דמות המכשפה בספרות הילדים לאורך השנים, והפכה מדמות מפחידה ומרתיעה לדמות עצמאית וחזקה

דמותה של המכשפה בספרות הילדים עברה גלגולים רבים לאורך השנים - מדמות מפחידה ומרושעת ועד לגיבורה מורכבת ואנושית. כך עולה משיחה עם פרופ' ורד טוהר מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת הספרות העברית המוקדמת וספרות הילדים.
"המכשפה היא דמות שנמצאת מחוץ לסדר החברתי," מסבירה פרופ' טוהר. "היא חיה בשולי החברה, רחוק מהציביליזציה, ומייצגת את ההפך מהמשפחה ההגמונית המסודרת." מיקומה הפיזי - מעבר למערבולות, בעומק היער או במקום שומם - משקף את מעמדה כמי שחיה מחוץ לגבולות החברה המתוקנת.
בספרות הקלאסית המכשפה מוצגת בדרך כלל כדמות מבוגרת ומכוערת, שחיה לבדה ועושה שימוש בכוחותיה כדי להזיק. "המכשפה היא זו שפורעת את הסדר החברתי," מדגישה טוהר. "היא מייצגת את היפוכם של כל הערכים המקובלים - משפחה, נישואים, אימהות."
שורשיה של דמות המכשפה בספרות נטועים עמוק בהיסטוריה. כבר בתנ"ך מופיע הציווי "מכשפה לא תחיה", ובספרות חז"ל מסופר על שמעון בן שטח שהרג שבעים מכשפות באשקלון. דמות המכשפה מופיעה גם במיתולוגיה היוונית ובמחזות של שייקספיר.
בספרות הילדים הקלאסית, במעשיות של האחים גרים ובסיפורי הנס כריסטיאן אנדרסן, המכשפה היא דמות מאיימת ומפחידה. "בסיפור 'בת הים הקטנה'," מציינת טוהר, "המכשפה חיה במקום שומם, ללא פרחים או צמחייה - מקום שמשקף את טבעה המנוגד לחיים ולסדר."
בעשורים האחרונים התפתחו שתי גישות מנוגדות בניתוח דמות המכשפה. הגישה השמרנית רואה בה דוגמה שלילית המיועדת להרתיע מהתנהגות לא נורמטיבית. לעומתה, הגישה הפמיניסטית המודרנית, שהתפתחה משנות ה-70 של המאה העשרים, רואה במכשפה דווקא מודל של העצמה נשית.
"המכשפה היא למעשה האישה היחידה בסיפור שהיא באמת משוחררת," אומרת טוהר. "היא עצמאית, חזקה, מחזיקה את עצמה, ויש לה כוח להשפיע על המציאות. אולי דווקא בגלל זה החברה כל כך פוחדת ממנה ומנסה להעניש אותה."
בספרות הילדים העברית המודרנית חל שינוי משמעותי בייצוג המכשפה. "בספרים כמו 'חמש מכשפות' של רונית חכם, המכשפה כבר אינה דמות בודדה ומפחידה," מציינת טוהר. "להפך - היא חלק מקהילה נשית תומכת, דמות צבעונית ומורכבת שקל להתחבר אליה."
גם בספריה של נורית זרחי, כמו "ספר הספרים" ו"מקל מכשפות", המכשפה מקבלת פנים אנושיות יותר. "היא מאפשרת לקוראות צעירות להשתחרר מהמיתוס המעוות של הברבי והנסיכה המושלמת," מסבירה טוהר. "המכשפות החדשות הן קצת מכוערות, קצת מעוותות, אבל שמחות ומאושרות - ממש כמו כולנו."
מעבר לשינויים בייצוג, דמות המכשפה ממלאת תפקיד חשוב בהתפתחות הרגשית של ילדים. "המכשפה מאפשרת לילדים לתת צורה לפחדים הכמוסים ביותר שלהם," מסבירה טוהר. "כמו המפלצת מתחת למיטה, היא עוזרת להם לעבד חוויות מפחידות ורגשות מורכבים."
"בסופו של דבר," מסכמת טוהר, "המכשפה מלמדת אותנו שיעור חשוב על סובלנות וקבלת השונה. היא מראה לנו שהמציאות מורכבת, שבני אדם הם מורכבים, ושלא צריך לפחד מהצדדים האפלים שבתוכנו. כשהסיוטים שלנו מקבלים צורה על הנייר, הם הופכים להיות הרבה פחות מפחידים."
להאזנה לעוד פודקסטים בנושא: