ניתן לנבא מצוקה נפשית על פי מדדים פיזיולוגיים

פעילות חשמלית-עורית (EDA) במנוחה מאפשרת לחזות כיצד יתמודד האדם עם מצבי סיכון ומשבר. כך עולה ממחקר שנערך על  ידי פרופ' אילנית גורדון מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח ופרופ' דני חורש מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. המחקר בחן מדדים פיזיולוגיים מלפני תקופת מגפת הקורונה ומצא כי הם מנבאים עקה פסיכולוגית ופחדים מוגברים הקשורים אליה, במיוחד בקרב אנשים החיים במשקי בית ממוצעים עד גדולים. הפחדים הקשורים לקורונה היו גבוהים יותר גם בקרב נשים בהשוואה לגברים ובקרב אנשים שדיווחו על ירידה במעמדם הכלכלי במהלך המגפה. 

המחקר מדגיש את חשיבות הזיהוי של אוכלוסיות בסיכון, כמו מי שמלכתחילה מבוגרים יותר ומי שמשאביהם הכלכליים מוגבלים, שאפשר להציע להן התערבות בריאותית נפשית. המחקר גם מדגיש את החיוניות של שילוב מדדים פיזיולוגיים, חברתיים ופסיכולוגיים לצורך אומדן וניתוח טובים יותר של בריאות נפשית – תהליך רב-אמצעי שעשוי להיות רלוונטי במיוחד בעת מגפה בעלת השפעות עצומות על הגוף ועל הנפש.

במחקר השתתפו 185 גברים ונשים שנשאלו על פחדים ודאגות הנוגעים להיבטים שונים של המגפה, בהם נשיאה לא מודעת של הנגיף, הדבקת אחרים בו, והידבקות בני משפחה. הסקר נערך במהלך הסגר הראשון בישראל באמצע 2020. 

לפני כן, בשנים 2017 – 2018 השתתפה אותה קבוצת מחקר בניסוי שבו נאספו נתוני פעילות חשמלית-עורית (EDA) במנוחה, המבטאת את פעילות בלוטות הזיעה בכפות הידיים. פעילות חשמלית-עורית במנוחה היא אות פיזיולוגי המשקף תגובתיות מוגברת לסביבה או לאירועים פנימיים – אם אנחנו ערניים מאד לשינויים בסביבה, לחוצים או מודאגים יתר על המידה, שינויים מתרחשים גם בפעילות בלוטות הזיעה.

נתוני הפעילות החשמלית-עורית והתשובות בשאלון נותחו כדי לקבוע את רווחתם הנפשית של המשתתפים ואת יכולתם לווסת פחדים במהלך המגפה. התוצאות הראו קשר חיובי בין פעילות חשמלית-עורית מוגברת במנוחה ובין הפחדים מפני נגיף הקורונה (נשאות לא מודעת, הדבקה, והידבקות בני משפחה).

"העובדה שנמדדה פעילות חשמלית-עורית שנתיים או שלוש לפני המגפה מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות, כי היא מראה את ההשפעה של המצע הפסיכולוגי של אדם על התגובות הרגשיות שלו בזמן משבר מאוחר יותר," אומרת פרופ' גורדון. 

מדד הפעילות החשמלית-עורית לפני המגפה נותח גם ביחס לגודל משק הבית כדי לנסות ולנבא את הפחדים של המשתתפים לנוכח מגפת הקורונה. הקשר בין פעילות חשמלית-עורית לבין פחדים הושפע במידה משמעותית ממספר בני הבית שגרו עם המשיב או המשיבה בזמן המגיפה. הפחדים בקרב מי ששהו בהסגר עם מספר אנשים גדול באופן יחסי היו רבים יותר מאשר מי ששהו בהסגר במשקי בית קטנים יותר.

ממצא נוסף מראה כי נשים חוו רמות גבוהות יותר של דאגה בהשוואה לגברים, תוצאה העולה בקנה אחד עם מספר מחקרים, לרבות מחקר שנערך על ידי פרופ' חורש ב-2015 והראה שנשים מדווחות על רמות גבוהות יותר של עקה, חרדה ותסמינים פוסט-טראומטיים. על פי החוקרים, אחד ההסברים להבדל המגדרי הזה, שעשוי להיות רלוונטי למגפה, הוא שנשים מגלות פעמים רבות נטייה מוגברת לעקוב אחר מצבים מעיקים, מה שייתכן שמוביל לתפיסת איום מוגברת ובעקבות כך לעקה.

לבסוף נמצא גם קשר בין הידרדרות משמעותית במעמד הכלכלי במהלך מגפת הקורונה ובין רמת הדאגות. 20% מהמשתתפים דיווחו על ירידה משמעותית בהכנסות, ומצבם הכלכלי של 41% מהם נעשה גרוע יותר במידה מסוימת בשל המגפה. בעוד שלהשפעה הכלכלית האדירה של המגפה עלולות להיות השלכות פסיכולוגיות חמורות, ממצאי המחקר מראים כי גם קשיים כספיים קשורים לפחדים בריאותיים ובכך הם חורגים מתחום הפרנסה וההכנסה.

המחקר פוסם בכתב העת International Journal on the Biology of Stress

מאת: שחר שלוח