מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר-אילן מציג כיצד מוזיקה ושירים מסייעים להתמודדות של ילדי עוטף עזה עם טראומות האזעקות והטילים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר-אילן מסביר בפעם הראשונה כיצד דווקא מוזיקה יכולה לסייע בטיפול בפוסט טראומה של ילדי עוטף עזה. המחקר נערך על ידי ד"ר משה בן סימון מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

במסגרת המחקר ראיין ד"ר בן סימון 15 מטפלות ומטפלים במוזיקה שמטפלים בין היתר גם בילדים מעוטף עזה. בעזרתם ניסה לאסוף את הידע הקליני שצברו כל אחד מהמטפלים בנפרד, לאסוף אותם יחד ובכך לגבש מודל וכלים פרקטיים שיוכלו להצביע כיצד המוזיקה מהווה דרך ישימה בעזרתה ניתן להקל על הילדים. כמו כן המחקר ניסה לעמוד בפעם הראשונה של היכולת של המוזיקה להוביל להחלמה מהטראומה, לריפוי הנפש של הילדים ולהעצמתם בעקבות החוויות הקשות שחוו בזמן ילדותם.

לדברי ד"ר בן סימון הילדים מעוטף עזה שחיים בתחושת פחד תמידית מפתחים תסמינים פוסט טראומתיים שיכולים לכלול כמה מרכיבים שכל הורה בשטחי עוטף עזה יכיר. העובדה כי חיים תחת פחד מתמשך ממוות או פציעה כתוצאה מהתקפות טילים מהווה מקור לחרדה ולפיתוח תסמינים אלה. הילדים באזור מפתחים התנהגויות דוגמת פלאש-בקים וסיוטי לילה בעקבות אירוע טראומתי, הימנעות ממחשבות ורגשות, הפרעות בעולמם הרגשי שבאות לידי ביטוי בציפיות שליליות על העולם ואף התנהגות תוקפנית, הרס עצמי, קשיים בריכוז וקושי בהירדמות.

מהמחקר עלתה החשיבות שהמטפלים מעניקים לשימוש בשירים, מומצאים או קיימים כאחד. ד"ר בן סימון אסף את אלה לשלושה מרכיבים שהופכים שיר לכזה שיכול לסייע להתמודדות עם הטראומה אצל ילדים:

העצמה – שיר מעצים הוא כזה שמכיל טקסטים טקסטים המתייחסים ישירות לחוויה הטראומתית ולצדם גם טקסטים מעצימים של ניצחון והתגברות. כך למשל יכולה להיות קבוצת ילדים שיחד המציאו שיר שמדמה נפילה של טיל ולאחר מכן את הניצחון המשותף שלהם, ובכך מעצים אותם. לפי המחקר, שיר כזה מעניק לילדים כלים להתמודדות עם הטראומה בזמן אמת.

שליטה – ד"ר בן סימון מסביר כי שיר הוא דבר שמשדר כולו לילדים שליטה ויציבות. יש לו מבנה קבוע של בתים ופזמון, יש לו משקל קבוע, חריזה וקצב. כל אלה מהווים "קונטרה לטראומה של אזעקה ונפילת טילים" לדברי ד"ר בן סימון. כך הילדים מרגישים שבמהלך שיר מסוים הם נמצאים בשליטה מלאה גם על מצב טראומתי כמו נפילת טיל, דבר שבזמן חירום נותן להם כלים להתמודד עם הסיטואציה ולהרגיש שהם בשליטה.

מרחב משחקי – שיר מכניס ילדים למצב נפשי של משחק. המשחק נחשב כחווייה של בריאות עבור הילד. ילדים משחקים בדברים מנותקים לחלוטין מהמציאות ובכך זה נותן לדמיון שלהם כוח ללמוד על מצבים חברתיים שונים, גם אם קשים. המשחקים של ילדי עוטף עזה וילדים פוסט טראומתיים באופן כללי נחשבים לכאלה ללא הרבה דמיון במשחקים. השירים מכניסים את הילדים לחוויה של כיף, הנאה ופורקן ולמעשה זה ממסגר להם מחדש את המציאות. יכול להיות שיר שמדמה את הטראומה אבל ממסגר אותה עבור הילד כמשהו משחקי ובכך מאפשר לו ללמוד להתמודד עם הסיטואציה.

שירים מוכרים לדוגמה שנחשבים לכאלה שמסייעים בהתמודדות עם הטראומה: "בגלל הרוח" של מיכה שטרית, "אנא בכוח" של עובדיה חממה, "יש בי עוד כוח" של עידן רייכל. אך ד"ר בן סימון מדגיש כי כדי ששיר יהיה אפקטיבי ביותרף עליו לכול התייחסות לטראומה תוך שילוב מרכיבי המשחק והשליטה, דבר שאפשרי לרוב רק בשירים מומצאים והלחנת שירים לאירוע טראומתי מסוים.

ד"ר בן סימון מסכם: "השימוש בשירים מאפשר לילדים לחוות מחדש את הפחד שבחוויה הקשה של אזעקות ונפילת טילים אבל בשינוי קריטי. הם מכניסים אותם לתוך מרחב של הנאה, העצמה והשבת השליטה. ככל שפעולה זו חוזרת על עצמה, היא יוצרת חוויה חדשה שעומדת בפני עצמה, חוויה שיוצרת מסגור מחדש של הטראומה וכך הזיכרון הטראומטי נתפס כפחות מפחיד ומאיים עבור ילדי העוטף".