Skip to main content
24.03.2020 | כח אדר התשפ

פרופ' רונית שריד, מהפקולטה למדעי החיים: הקורונה מנקודת מבטה האישית של חוקרת נגיפים

לעסוק במדע פירושו לחוש תשוקה לדעת יותר, להבין יותר ולנסות למצוא מענה לשאלות שטרם נמצאו להן תשובות ולעיתים אפילו לא נשאלו עדיין.

תמונה
רונית שריד

לעסוק במדע פירושו לחוש תשוקה לדעת יותר, להבין יותר ולנסות למצוא מענה לשאלות שטרם נמצאו להן תשובות ולעיתים אפילו לא נשאלו עדיין. לעסוק במדע זה להתאהב במושא המחקר שלך ולנסות להבין אותו טוב יותר. כך, שנים ארוכות מנסה פרופ' שריד להבין את עולם הנגיפים ואת התבונה שמאפשרת להם לשרוד בעולם החי למרות היותם חלקיקים זעירים של חומר הכולל מידע גנטי מצומצם, מספר קטן של חלבונים ולעיתים מעטפת שומנית.

"בניסיון להבין את עולם הנגיפים אני מועדת לעיתים ומעניקה להם תכונות אנושיות של תחכום, כוונות, תחרותיות ודחף להצלחה", אומרת פרופ' שריד "כאשר בפועל הם שורדים תהליכי ברירה שכופים עליהם להשתנות וגורמים לעולם החי ובני האדם בתוכם, לעבור שינויים גם ברמה הגנטית".

שאלות רבת עולות לגבי ההתפרצות האחרונה של COVID-19, ועל רבות מהן אין עדיין תשובות. אין עדיין חיסון נגד הנגיף, אין תכשירים ייעודיים לטיפול בנדבקים במחלה וגם חסר ידע על אודות המאפיינים שלו.

"הדרך להתמודד עם המצב הזה כחוקרת, היא לבחון אירועים דומים של התפרצות מחלות שהתרחשו בעבר, ללמוד על נגיפים דומים לנגיף הקורונה ולעקוב אחר הפרסומים המדעיים העדכניים שמספרם גדל בימים אלו ויש בהם משום צבירת ידע".

פרופ' שריד מספרת כי ניתן גם להיעזר במודלים שונים שמנסים להכין תחזיות אך בהיעדר מידע מספק חלק מהפרמטרים שבמודלים אינם תקפים. כך לדוגמה, ה- COVID-19 הוא נגיף בעל מעטפת שומנית שאמורה להיות רגישה לתנאי יובש, חום וממסים אורגניים. לכן, אנו מניחים ומייחלים שככל שנתקרב לעונת הקיץ יתפתחו תנאים שיקטינו את יכולת הנגיף לנוע בטיפות באוויר. יחד עם זאת, הנחה זו מבוססת על נגיפים דומים ועל ניסויים שנערכו במעבדות אך במבחן המציאות התרחיש יכול להיות שונה.

דוגמה נוספת, איננו יודעים בשלב זה מה שיעור ההדבקה בילדים וצעירים שאינם מפתחים תסמיני מחלה. אם שיעור זה גבוה הרי שהחשיפה לנגיף עשויה להביא דווקא להתפתחות חסינות רחבה יותר של הציבור, שתיצור הגנה מפני התפשטות הנגיף.

"לסיכום, אי-ודאות היא ההגדרה הרחבה ביותר שלתחושתי מאפיינת ימים אלו", אומרת פרופ' שריד "במצב כזה הדרך הטובה ביותר מבחינתי היא ללמוד יותר, לקרוא את ההודעות באופן ביקורתי ולאור ההיסטוריה והידע שמצוי ברשותנו לנקוט באמצעי הזהירות המומלצים, ובראש ובראשונה בשלב זה ריחוק חברתי".