מחקר חדש של ד"ר שרון גילאי-דותן הוביל לפריצת דרך בתחום המחקר של מערכת הראייה

מחקר חדש שהתפרסם של ד"ר שרון גילאי-דותן מבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה של אוניברסיטת בר-אילן בחן את מערכת הראייה והערכות הראייה והוביל לפריצת דרך משמעותית. המחקר פורסם בכתב העת Scientific Reports.

מחקרי הדמיה מוחית מראים שהאזורים המוחיים שמתמחים בעיבוד פרצופים ומקומות הם קרובים אך שונים מאוד באפיון שלהם. לא רק שהרקמה המוחית שלהם שונה אלא הם גם רגישים לסוגים שונים של מידע - אזורי "הפרצופים" אוהבים יותר גירויים שמופיעים במרכז שדה הראייה ואזורי "מקומות" מעדיפים גירויים שמשתרעים על שטח יותר נרחב בשדה הראייה כולל ההיקף של שדה הראייה.

כמו כן, ידוע שהראייה שלנו הכי טובה במרכז שדה הראייה והרבה יותר גרועה בהיקף . אולם רוב המחקר והערכות הראייה נעשים במרכז שדה הראייה. במחקר של ד"ר גילאי-דותן נבדק האם ניתן בהיקף שדה הראייה באמצעים התנהגותיים לראות את ההבדל בין פרצופים ומקומות שמנבאים ממצאים מוחיים. את המחקר הובילה אולגה קרייצמן דוקטורנטית במעבדה של ד"ר גילאי-דותן והוא היה בשיתוף עם פרופ' יורם בונה.

ד"ר שרון גילאי-דותן אמרה על הממצאים: "כפי שצפינו ממצאים מוחיים מקומות הרבה פחות רגישים למרחק ממרכז שדה הראייה מאשר פרצופים. כמו כן מצאנו שביצועים של פרצופים במקום אחד של שדה הראייה מנבאים ביצועים לפרצופים במקום אחר של שדה הראייה אבל לא ביצועים של מקומות, ובאותו אופן לגבי מקומות. תוצאות אלו מלמדות אותנו שניתן באמצעים התנהגותיים ללמוד על מנגנונים מוחיים".

ממצאי המחקר לא רק מחזקים את הממצאים המוחיים לכך שמדובר במנגנונים שונים שמעבדים פרצופים ומקומות אלא גם את ההבנה שחקירת ראייה בהיקף שדה הראייה פותחת לנו ערוץ חדש לחקירת והבנת חלקים ממערכת הראייה שהיו בגדול נחבאים מן העין.