בית מדרש בין-דתי דן בסוגיות משפחתיות

האם בחור או בחורה צרכים לשמוע בקול ההורים אם הם רוצים להתחתן עם מישהו שההורים לא רוצים-על פי גישה האיסלם והיהדות? בשאלה מרתקת זו דנו במסגרת בית המדרש הבין-דתי בזום שהתקיים לאחרונה ביוזמת פרופ' זהבית גרוס,  ראש קתדרת אונסקו לחינוך לערכים, סובלנות ושלום וראש מרכז סל ון גלדר לחקר הוראת שואה בבית הספר לחינוך בבר-אילן ומומחית לחינוך דתי ובין-דתי.

במפגש השתתפו עשרות סטודנטים ערבים ויהודים והדיון בזום היה ער ומעניין. את הלימוד הנחו האימאם עמאד מחג'אנה, דרשן במסגד מאום אל פאחם והרב יובל שרלו מראשי רבני צוהר ורב במדרשה בבר-אילן.

הוויכוח בשאלה זו היה ער וקולח, למרות המדיום של הזום הנתפס כמנוכר ומגביל וכמאפשר אינטראקציה מוגבלת. "יתכן" טוענת גרוס "כי דווקא בחסות הזום אפשר לשאול שאלות באופן יותר פתוח ובגובה העיניים ואחר כך לכבות מסך". 

בבית המדרש הבין דתי שהוקם על ידי פרופ' זהבית גרוס, נפגשים במהלך שנת הלימודים האקדמית על טקסט וסימפטיה, סטודנטים ערבים ויהודים לניתוח טקסטים קנוניים דתיים מהאיסלם והיהדות בהנחיית רבנים ואימאמים. בית המדרש פתוח לכל הדעות ולכל הסטודנטים באוניברסיטה וההרשמה למפגשים נעשית באמצעות לשכת מינהל הסטודנטים ובשיתוף מר רפעת סווידאן האחראי על הסטודנטים הערבים בקמפוס. במהלך שנת הלימודים התקיימו מספר מפגשי לימוד בין דתיים בנושאים שונים ומגוונים.

פרופ' גרוס טוענת כי ויכוחים בשאלת גבולות השיח וטיבו מתקיימים בכל מפגש והם לובשים צורה ופושטים צורה בהתאם למשתתפים ולנושאי הדיון המתחלפים. מפגשי בית המדרש מאפשרים מדיום הידברות אחר והם נעשים תוך כדי שימוש שיטתי ומכוון בטכניקות לפיתוח כשירות בין תרבותית ובין דתית שבמסגרתם פרופ' גרוס מקצינה לעיתים את הקונפליקט כדי לאתגר את השיח וכדי להראות לסטודנטים שהקונפליקטים הינם חלק אינהרנטי מהחיים ועלינו ללמוד איך לחיות איתם למרות שלעולם אולי לא נוכל לפתור אותם. "גישת ישוב ופתרון סכסוכים הינה מיושנת" טוענת גרוס "ואנחנו חייבים ללמד את הסטודנטים כיצד לנהל קונפליקטים ולהפוך אותם לכוח יצירתי מפרה ובונה". פרופ' גרוס טוענת כי המרכיב הדתי הינו אחד המרכיבים המרכזיים של  הסכסוך הישראלי-ערבי והוא ה"פיל שבחדר" וקיימת נטייה ל"טאטא אותו מתחת לשולחן" ולא להתמודד עמו.

מסבירה פרופ' גרוס כי "במסגרת בית המדרש קבלתי החלטה אסטרטגית לשים את הדיון הדתי על השולחן וללמד באופן שיטתי את הסטודנטים איך להתמודד  ולנהל  אותו. בעבר היתה הנחה שהדת הינה שריד אנכרוניסטי של תקופות פרה היסטוריות מוקדמות וככל שהעולם יעשה מודרני יותר כך הוא יעשה חילוני יותר, אך תזה זו הופרכה על ידי המציאות  במיוחד על ידי אירועים כמו קריסת מגדלי התאומים והתפשטותן של מגמות מואצות של פנדומנטאליזם בספירה בציבורית שעשו שימוש ציני בטכנולוגיה המתקדמת לקידומם של רעיונות חשוכים".

על פי פרופ' גרוס, ההתעלמות ממרכזיותה של הדת בעולם פוסט מודרני מהווה את אחת הטעויות האסטרטגיות  ובית המדרש הבין דתי מנסה להתמודד עם השאלות המורכבות באומץ ובהנחיית המנהיגות הרוחנית הדתית המוסלמית, היהודית, הנוצרית  והדרוזית. הבאתה של המנהיגות הדתית של שני העמים להיכל השן של האקדמיה מהווה אתגר ומסר סימבולי מחנך עבור הסטודנטים. בעולם שבו שולטות הבורות והבערות, ארון הספרים היהודי והמוסלמי נפתחים ומגויסים לצורך התמודדות עם שאלות קיום אקזיסטנציאליסטיות של "חיים" על החיים ולמען החיים.

פרופ' גרוס טוענת כי יש לראות בסטודנטים סוכנים של שינוי שאת החוויה שהם עוברים במסגרת בית המדרש הם יישאו בדרכם לתפקידי מפתח שישמשו בהם בעתיד בחברה הישראלית. הסטודנטים מייצגים את האליטה העתידית של החברה היהודית והערבית  בישראל והמפגשים מהווים כלי חשוב ליצירתה של סולידריות אזרחית ישראלית ולביצורה של חברה דמוקרטית המתבססת על ערכים של שוויון, צדק חברתי ויצירתה של אחווה בין דתית.