סמינר בינלאומי על הוראת השואה

מרכז סל ון גלדר לחקר הוראת השואה בראשותה של פרופ' זהבית גרוס מבית הספר לחינוך, אירח סמינר בינלאומי מחקרי בהשתתפותם של חוקרים בכירים בתחום הוראת השואה מאוניברסיטאות מובילות בישראל, סין, ארצות הברית, דרום אפריקה, ברזיל, אוסטרליה, גרמניה, אוסטריה, שבדיה, הולנד, גרמניה, אוסטריה, איטליה, צ'כיה, פולין, ספרד, סרביה ומקדוניה. הסמינר המחקרי התייחד בכך שהשתתפו בו חוקרים מוסלמים, נוצרים ויהודים. על פי פרופ' גרוס, מדובר באירוע בינלאומי של הצדעה לזיכרון השואה.

את הכנס פתחה נעימה קעידאן, סטודנטית לתואר שני בבית ספר לחינוך, שקראה בערבית את השיר "אשטיקאלע ברויט", שכתבה פרופ' גרוס לזכר אביה ניצול שואה מטרנסניסטריה. השיר תורגם לערבית ול-19 שפות נוספות. קעידאן סיפרה כיצד לימדה את השיר בכיתתה בבית הספר "אלקסאמי" בבקאה אל ע'רביה ועל תגובות התלמידים. לאחר דברי ברכה ולציון 60 שנה לפתיחת משפט אייכמן, שבראשו עמד גדעון האוזנר שהיה התובע הראשי במשפט, קראה בתו עו"ד רווה האוזנר את נאום הפתיחה במשפט וציינה את חשיבותו לעיצובו זיכרון השואה בארץ ובעולם.

את החלק המחקרי של הכנס פתח פרופ' יוסוף וואהיד מאוניברסיטת סטלנבוש בדרום אפריקה. פרופ' וואהיד הוא פילוסוף מוסלמי, הנחשב לאחד מהפילוסופים החשובים של החינוך בכלל והחינוך האסלאמי בפרט. פרופ' וואהיד  דיבר על חשיבות ההנצחה של השואה הנחשבת כפשע והפרה בוטה של זכויות אדם גם מהזווית האוניברסלית.

פרופ' גרוס התמקדה בהרצאתה ביצירתו של אלי ויזל "הלילה", וניתחה מדוע יצירה חשובה זאת לא זכתה להערכה והתייחסות חינוכית בישראל - אף שהספר "הלילה" נמכר במיליוני עותקים בעולם, בישראל היצירה אינה נלמדת בבתי הספר הדתיים ונמצאת במקום שולי יחסי בין ספרי הרשות בבתי הספר החילוניים. במחקר שפרופ' גרוס עושה בבתי הספר בחברה היהודית ובחברה הערבית, אף תלמיד ואף מורה בכל המדגם לא הזכיר את היצירה "הלילה" כיצירה ספרותית משמעותית או את אלי ויזל כסופר בעל השפעה על פנתיאון זיכרון השואה במדינת ישראל. בהרצאתה הציעה פרופ' דרכים פדגוגיות חדשניות לשימוש ביצירה זאת כאבן שואבת לחינוך רפלקטיבי חדשני בגישה תיאולוגית אחרת.

פרופ' ריינהולד בושקי מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה פתח את הרצאתו בדקת דומיה לזכר הנספים ותיאר את משמעות יצירתו של פרופ' אלי ויזל לתפיסה התרבותית הנוצרית והתיאולוגיה הנוצרית החדשה שהתפתחה לאחר השואה. הוא ציין כי בגרמניה מיליוני תלמידים לומדים את יצירתו של ויזל הנחשבת לאחת מהיצירות המחזקות את האמונה והתיאולוגיה הנוצרית. המגיב על ההרצאות היה פרופ' מרטין רוטגנגלר, דיקן הפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת וינה, ששיבח את מקוריות הניתוח בשתי ההרצאות, הפותחות לדעתו פתח לדיאלוג בין-דתי ותוך-דתי מחודש בין היהדות והנצרות לגבי לקחי השואה וההשלכות הפדגוגיות-חינוכיות של דיונים מסוג זה על מערכת החינוך היהודית וזאת שאינה יהודית.

לאחר ההרצאות נשמעו תגובות ושאלות של המשתתפים. פרופ' ליהו בואוצון מאוניברסיטת בייג'ין אמר שבעקבות ההרצאה הוא רוצה לנסות ללמד את "הלילה" של ויזל גם בקרב תלמידיו מאחר שהטראומה הלאומית של הטבח הנורא בנייג'ין שעברו הסינים הוא אירוע המאפשר לסטודנטים סינים להתחבר באופן משמעותי יותר לנושא השואה, וסופרו של ויזל נראה לו כמתאים גם לסטודנטים בסין. פרופ' מריה מאוניברסיטת ברצלונה העלתה את סוגיית האנטישמיות הגואה באירופה וקראה לנוכחים לשים את סוגיה זו בראש סדר העדיפויות החינוכי וכדוגמה לגזענות קשה העלולה להביא להתפרצויות אלימות גם בקמפוסים ברחבי אירופה. בדיון הייתה השתתפות ערה של משתתפים מארצות רבות והמשתתפים להמשיך במפגשים המחקריים הללו וליזום מחקרים משווים.