איך נוצר הזיכרון הקולקטיבי?

איך נבנה הזיכרון הלאומי? מדוע אנחנו בוחרים לזכור דווקא אירועים מסוימים בהיסטוריה שלנו, וכיצד עוצב אותו זיכרון היסטורי במוחנו? ימי הזיכרון הלאומיים הם הזדמנות להרהר בשאלות האלה ובכך גם עוסק הפודקסט "איך נוצר הזיכרון הקולקטיבי" של ד"ר אהרון רוני קמפינסקי מהמערך לתוכניות ייעודיות באוניברסיטת בר-אילן. הפודקאסט זמין להאזנה באפליקציית בר-דעת https://bit.ly/3cYBJpw

לא עצם קיומם של האירועים בונה את הזיכרון הקולקטיבי, אלא הפרשנות הניתנת להם על-ידי החברה. המדינה היא סוכנת הזיכרון המרכזית, וימי הזיכרון הממלכתיים, המעצבים את הזיכרון של כולנו, הם עדות לכך.

המדינה קובעת את התכנים של ימי הזיכרון, אבל כל מגזר בוחר את ההדגשים שלו.

גם לזמן שחלף מאז האירוע ההיסטורי יש השפעה על הדגשים שמרכיבים את הזיכרון. לדוגמה, בזיכרון השואה עבר הדגש מהגבורה אל השבר האישי והטרגדיה, ואף ביום הזיכרון לחללי צה"ל ניתן לזהות מעבר דומה.

גם יום העצמאות הוא יום זיכרון, שבו הנרטיב הציוני ניצב מול זה הפלסטיני. לנוכח מגמת השבטיות בישראל, הזיכרון הקולקטיבי נהיה אחיד פחות, וכל מגזר יוצק את התכנים שלו אל המסגרת שהמדינה מנסה להתוות.

סוכן הזיכרון השני הוא החינוך. עיצוב הזיכרון על ידי מערכת החינוך חיוני להבנת הדרך שבה כל מגזר מבין ומפרש אירועים שונים. לדוגמה, מלחמת ששת הימים נתפסת בציבור הציוני-דתי כנסית והרואית ואילו בחברה החילונית היא נזכרת כגבורה צבאית שאליה נלווית דילמה באשר לעתיד השטחים.

גם הדת היא סוכנת זיכרון קולקטיבי. הפרשנות המגוונת לחגי ישראל מדגימה זאת: בפסח למשל אפשר להדגיש את נס יציאת מצרים או את שחרור העם היהודי מעבדות לחרות; בשבועות ניתן להדגיש את מתן תורה או לחלופין את הממד החקלאי. כאן בא לידי ביטוי הניסיון למסד "דת חילונית". השאלה איך זוכרים ומה זוכרים בתרבות היהודית הפכה לוויכוח אינסופי בהוויה הישראלית.

תקשורת ההמונים היא סוכנת זיכרון נוספת. בשני העשורים הראשונים של המדינה הייתה נפוצה עיתונות מפלגתית ("דבר", "הצופה", "על המשמר" ואחרים), שהיום קיימת בעיקר אצל המפלגות החרדיות. אולם ישנם עיתונים וערוצי תקשורת המזוהים עם מחנות מסוימים, המסקרים בהתאם ומעצבים את הזיכרון הקולקטיבי.

גם העולם האקדמי, בעיקר במדעי החברה והרוח, הוא סוכן זיכרון. "אמת" המדעית אינה נקבעת רק על ידי נתונים אובייקטיביים – נלווית אליהם הפרשנות של החוקר. כך לדוגמה התפתחו שתי פרדיגמות מתחרות: הציונית והפוסט-ציונית. אירוע זהה עשוי להתפרש בשני אופנים שונים לגמרי, גם לנוכח אותם נתונים אובייקטיביים.

להאזנה לפודקסט "איך נוצר הזיכרון הקולקטיבי", הורידו את אפליקציית בר-דעת בחינם מחנויות גוגל ואפל https://bit.ly/3cYBJpw