איך להימנע מעייפות מידע במצבי חירום

החשיפה הממושכת לכמות גדולה של מידע ונתונים חדשים שהגיעו מהמדיה בתקופת סגרי מגפת הקורונה, הובילו רבים בציבור לתחושה של רוויה, עומס חרדות ותשישות. מחקר שנערך במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן מגלה כי ניתן למנוע את התופעות שנגרמות 'מעייפות המידע', אם דואגים בזמן אמת להאחדה ולהנגשת המידע לאוכלוסיות רחבות ככל הניתן. 

ד"ר גל יעבץ, ערך את המחקר החדש, עם פרופ' נועה אהרוני והדוקטורנט יען סופר, בהמשך למחקרו משנת 2020. ממסקנות מחקרו עולה כי יש צורך בפנייה לגוף אחד ויחיד שמעביר ומנגיש את המסרים וההנחיות לאזרחים. כמו כן, נדרשים גיוס מובילי דעת קהל, והנגשת מידע כללי על ידי משרדי הממשלה, בכדי להפחית אי-ודאות וחשש במקרים של מצבי חירום לאומיים בעתיד.

"מרבית המרואיינים במחקר שלנו הציגו תמונה של עייפות מדיה גבוהה, שהיא תולדה של חשיפה רבה לערוצי תקשורת ומקורות מידע רבים עם תחילת המגפה, שהגיעה עד כדי תחושות של תשישות ממשית", מסביר ד"ר יעבץ, "התופעה מתחדדת בעיקר לאור החשיפה הכפולה: מצד אחד לערוצי החדשות המסורתיים בתקופת התפרצות המגפה, ומצד שני לחשיפה מתווכת דרך קבוצות וואטסאפ וקרובי משפחה וחברים המעבירים את המסרים האלו במקביל".

המחקר התבסס על מחקרים שונים, כמו הסקר שפורסם על ידי ארגון "common sense", העוסק ברווחת ילדים, והשווה את צריכת זמן המסך של ילדים לפני פרוץ הקורונה לצריכת זמן המסך שלהם במהלכה. לדוגמא, בין השנים 2019–2021 עלתה כמות השימוש במדיה בכלל מ-7:22 שעות ל-8:39 שעות בממוצע בקרב בני נוער בגילים 13–18. או בסקר של מכון PEW האמריקאי בו דווח על שיא של 57% מקרב האזרחים הבוגרים אשר טענו כי הם עוקבים מקרוב מאוד אחר הדיווחים על אודות הקורונה בכל שעות היממה (או הערוּת) בשלהי מרץ 2020.

"במטרה לבחון את הזווית הישראלית של צורכי המידע של אזרחים מן השורה בתקופת הסגרים ובהתפרצות הנגיף, ביקשנו לבחון את תפקיד האינטרנט, הרשתות החברתיות והתקשורת בכלל, בהקשר של תחושות החרדה, המידע והתפיסה במהלך אותה תקופה. לשם כך, ערכנו 25 ראיונות עומק עם אזרחים ישראלים בגילאים 18 ומעלה", מספר ד"ר יעבץ ,"נתון מעניין אשר עלה מן המחקר התייחס לריבוי הקולות, על כך שהמשתתפים הרגישו שאין דובר אחיד המדבר בשפה אחידה ומנגיש את המידע וההנחיות לקורונה. כל זה הביא למסקנה כי יש צורך ברור ומיידי במקורות הסברה נגישים ואינפורמציה ממומחים ומובילי דעה רשמיים ממקורות נטולי אינטרסים באופן מובהק".

"ישנה חשיבות כפולה לדאגה לאספקת מידע רציף, מהימן ואיכותי", מסכם ד"ר יעבץ, "גם מענה על צורכי האזרחים וגם חיזוק מידת האמון בין האזרחים לממשלה. המלצותינו הן האחדה של השירותים הממשלתיים והנגשתם לאוכלוסיות רחבות ככל הניתן. גיוס מובילי דעת קהל לטובת המלחמה בתחלואה, והנגשת מידע כללי של משרדי הממשלה".

המחקר נערך בתמיכה ובמימון קרן דנגור.