"יישמנו את התוכנית האסטרטגית ליצירת אימפקט"

"יישמנו את התוכנית האסטרטגית ליצירת אימפקט, עלינו בדירוג הבינלאומי ולא הפסקנו לחקור גם בתקופת הקורונה". נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריה צבן, מציג את השקפותיו על מחקר והוראה ומשתף בהישגים שהושגו ובאתגרים שעוד נכונו לנו, בראיון אישי לרגל הגיליון ה-100 של "מה קרה השבוע בקמפוס".

אחת המשימות המאתגרות שעומדות לפני הנהלת אוניברסיטת בר-אילן, היא ליצור גיבוש, שיתוף פעולה והיכרות בין המחלקות השונות באוניברסיטה. בשל גודלה הפיזי של האוניברסיטה, והמספר העצום של העובדים, של הסטודנטים, ושל המרצים בה – נדרשים חשיבה מיוחדת ומאמץ רב כדי לגבש סביבה אנושית חמה ומזמינה. לפני כשנתיים, השיק מערך השיווק בבר-אילן פרויקט מיוחד שנועד לקדם מטרה חשובה זו – באמצעות הרחבת התקשורת הפנים ארגונית והפצת ניוזלטר שבועי שדרכו המחלקות השונות באוניברסיטה, משתפות בנעשה אצלן. כל זאת, לצד תקשור שוטף בנכסים הדיגיטליים השונים של האוניברסיטה. באחרונה, הופץ הניוזלטר ה-100. לציון המאורע נשיא האוניברסיטה, פרופ' צבן, מציג את השקפותיו בנושאי קידום המחקר וההוראה ועתיד ההשכלה הגבוהה, ומשתף בהישגים בהם הוא גאה במיוחד ובאתגרים שעדיין מצפים לנו.

"אני חושב שהדבר הכי משמעותי שהשגנו בתקופת כהונתי בתפקיד, הוא שהצלחנו לקדם באופן משמעותי את התוכנית האסטרטגית שנבנתה בשיתוף קבוצה גדולה ומשמעותית של אנשים בקמפוס, לפני חמש שנים. שמנו לעצמנו יעדים והצלחנו להגשים אותם: בהוראה, במחקר עם אימפקט ובדירוגים בינלאומיים. הצלחנו להגיע להישג משמעותי השנה ולהיכנס לרשימת 400 האוניברסיטאות הטובות בעולם – מדובר בעליה משמעותית בדירוג שמבטאת את העשייה האיכותית באוניברסיטה. אני גם גאה במיוחד בדרך שבה תפקדנו בכל תקופת הקורונה. במהלכו של סוף שבוע בודד הצלחנו להעביר את כל הקמפוס מהוראה פרונטלית לגמרי להוראה מקוונת. הצלחנו לשמר את המחקר גם במהלך הסגרים. אלו מביננו שהיו בקמפוס בתקופה מאתגרת זו זכו לראות אנשים מקצוענים בכל רחבי האוניברסיטה ובכל סוגי התפקידים, עמלו קשה כדי שזה יקרה, ועל כך מגיעות להם תודות ותשואות רבות".

האתגר הגדול – הוראה עדכנית
לצד ההישגים הרבים, מדגיש פרופ' צבן, כי בפני האוניברסיטה עומדים עוד אתגרים רבים, ותהליכי שינוי שטרם הסתיימו. "אנחנו צריכים להמשיך ולפתח כלים להוראה עדכנית - הוראה שמתאימה לדור ולתקופה הנוכחית. הוראה שצריכה להתייחס לפן האישי, לפן המקצועי, לפן הכישורים הנרכשים, לתכונות שיש לפתח, ליכולות המחקר, ליכולות הביקורת - למגוון יכולות שאנחנו צריכים להקנות לדור העתיד. אנחנו לא רק מלמדים מקצוע, אנחנו מקנים השכלה לדור המנהיגים של העתיד".

מעבר לתפקידו כנשיא בר-אילן, פרופ' צבן נכנס באחרונה גם לתפקיד יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ומייצג את כל אוניברסיטאות המחקר בישראל.

"ההשכלה הגבוהה מתחלקת למחקר ולהוראה. מקומה של ההוראה ברור לכולם, וכאמור היא דורשת התפתחות ויש מודעות רבה לכך", אומר פרופ' צבן, "תחום המחקר הולך ונעשה יותר ויותר מורכב והרבה יותר יקר. חשוב לי להגיע למצב שבו תהיה הכרה לאומית בחשיבות המחקר. הכרה לאומית כזו, תביא לנו את טובי האנשים, את היכולות הכלכליות לחקור ותאפשר לנו להצמיח את מדינת ישראל קדימה, כפי שעשינו עד היום".

גאווה מקומית
באחרונה דורגה בר-אילן במקום ה-78 המכובד במדד החברות שטוב לעבוד בהן בישראל, מתוך 1,800. "אני חושב שהדבר המרכזי שמשפיע על העובדים ונותן להם את התחושה שהמקום שהם עובדים בו הוא טוב, הוא היכולת להיות משמעותיים", מסביר פרופ' צבן את ההישג, שותפות ביצירת אימפקט חיובי על העולם קריטיתלתחושת איכות החיים, לתחושה הטובה, להרגשת הסיפוק. לכך יש להוסיף אלמנטים חשובים כמו סביבה המורכבת מאנשים טובים ואת תחושת החברות, היוצרות שביעות רצון גבוהה. אני מקווה שנמשיך ללכת קדימה ולצמוח גם בתחום זה".

בנימה אישית
לרגל האירוע, שיתף פרופ' צבן גם בכמה נושאים אישיים, כחלק מראיון שערכה איתו דוברת האוניברסיטה ענת לב-קונפורטס  לראיון המלא 

אם היית יכול לחזור אחורה בזמן, לאיזו תקופה היית רוצה לחזור?
"הייתי רוצה לחזור לכ"ט בנובמבר 1947 ולרקוד עם כולם ברחובות. זה היה רגע יוצא דופן בחיי האומה שהייתי רוצה להיות בו, למרות שזו הייתה תקופה קשה ומאיימת והייתי רוצה לקחת בה חלק ולהשפיע ברגעים היסטוריים אלו".

אנחנו עוסקים הרבה ביכולת להשפיע על החברה ועל הסביבה. באופן אישי, מי האדם שהכי השפיע עליך?
"עלי הכי השפיעו ההורים שלי. הם היו שני אנשים מאוד שונים, אבל גם מאוד דומים - בעיקר במסרים, בדוגמה האישית ובעשייה העצומה שלהם. הם היו אנשי אשכולות וזה השפיע על חיי".

ומהיסטוריה לרוח. יש ספר טוב שקראת באחרונה ושתרצה להמליץ עליו?
"אני קורא עכשיו ספר של הרב יונתן זקס. זה ספר שבעיניי פותח חשיבה אדירה ועולמות שלמים. הרב זקס היה קול מדהים של חשיבה יהודית, של פילוסופיה יהודית וגם של שיח בין עמים ודתות. לצערנו הוא נפטר בגיל מאוד צעיר לפני כשנתיים, אבל הוא הספיק להשאיר פה מורשת, חשובה ורלבנטית בצורה בלתי רגילה שתשפיע על בר-אילן, מדינת ישראל והעם היהודי בעתיד הקרוב והרחוק".