ההרגלים הטקסיים של הפלישתים

פרויקט חפירות ארכאולוגיות שנערך בעיר הפלישתית העתיקה גת, באזור המקדש בעיר התחתית, חושף מידע חדש על הטקסים הדתיים שהתקיימו במקדש, מרכיבי המזון שנאכלו בו, התזמון של הפולחן והצמחים ששימשו לקישוט המקום. את המחקר שהתמקד במגוון הצמחים ששימשו לטקסי הפולחן הפלישתי, ערך צוות מאוניברסיטת בר-אילן בהובלת פרופ' אהרון מאיר (ארכאולוגיה) ופרופ' אהוד ויס (בוטניקה ארכאולוגית).  

התרבות הפלישתית, שפרחה במהלך תקופת הברזל (בערך 1200-604 לפנה"ס), השפיעה באופן משמעותי על ההיסטוריה התרבותית, החקלאות והתזונה של דרום הלבנט. למעלה מרבע מאה של חפירות מאומצות בתל צפית, המזוהה כגת הפלשתית וביתו של גוליית המקראי, שופכים אור על העולם של תרבות ייחודית זו. אך בעוד שהשפעתם מתועדת היטב, פרטי טקסי הפולחן וזיהוי האלים הפלשתים נותרו אפופים במסתורין לאורך זמן רב.

ד"ר סימביקה פרומין, בהנחייתו של פרופ' אהוד ויס, חקרה את השימוש של הפלישתים בצמחים בטקסים הדתיים שלהם. ביחד עם ד"ר עמית דגן, מריה ינוחינה, ופרופ' אהרון מאיר, הם התמקדו בממצא הבוטני שנמצא בשטחי המקדשים. דרך בדיקה מקיפה וניתוח כמותני ואיכותני של מיני הצמחים שנמצאו, הזמנים שבהם נקטפו, הדרך שבה הועלו כקורבן והסמליות שלהם, החוקרים הרכיבו תמונה ברורה יותר של טקסי הפולחן שנהגו במקדש הפלשתי.

ד"ר פרומין, מנהלת המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית, באוניברסיטת בר-אילן ומובילת המחקר, מציינת כי אחד הממצאים המשמעותיים ביותר הוא הזיהוי הקדום ביותר של מספר צמחים ים תיכוניים, כגון שיח אברהם מצוי (Vitex agnus-castus), חרצית עטורה (Glebionis coronaria), ותגית קיצית (Lomelosia argentea) – במרחב טקסי. "צמחים אלו מקשרים את הפלשתים לטקסיות ומיתולוגיה הקשורים לאלים יוונים קדמוניים, כמו הרה - אלת הנישואין והלידה, ארטמיס - אלת הציד, דמטר - אלת החקלאות והתבואה ואסקלפיוס - אל הרפואה.

לדברי ד"ר פרומין הנתונים החדשים מצביעים על הבנה מושכלת של אנשי הדת במקדשים בשימוש בצמחים המשפיעים על מצב הרוח. "הנוכחות של צמחים עם מרכיבים פסיכואקטיביים במקדשים, מגלה את השימוש שנעשה בהם בפעילויות טקסיות. המחקר חשף כי הדת הפלשתית התבססה על הקסם והכוח של הטבע, כמו מי נחלים ועונות השנה, כגורמים המשפיעים על הבריאות והחיים האנושיים".

בנוסף, ניתוח הזרעים והפירות במקדשים סיפק תובנות יקרות ערך לגבי תזמון הטקסים - תחילת האביב היה תאריך ריטואלי חשוב לאורך הדורות; בנוסף, התפילות האחרונות במקדשים - וההרס שלהם על ידי חזאל מלך ארם - התרחשו בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו. התזמון העונתי של טקסי הפולחן הפלשתיים מדגיש את הקשר העמוק שלהם לעולמות הטבע ולמחזורי החקלאות".

פרופ' אהוד ויס, ראש המעבדה לבוטניקה ארכאולוגית באוניברסיטת בר-אילן ומוביל המחקר אומר כי הממצאים מעידים על טקסי הפולחן של הפלשתים ומוסיף הבנות חדשות על הקשרים בין התרבות הפלשתית לבין מסורות דתיות באיי יוון. המחקר, לדבריו, גם מציע הקבלה מעניינת בין הפרקטיקות הטקסיות של הפלשתים לבין אלו של תרבויות האיים האגאיים. "ריכוז של משקולות לנולי טוויה (שבהם אורגים בדים) בתוך המקדשים הפלישתים, פעילות הנפוצה בבתי מקדש המשויכים להרה באיים האגאיים, אף מחזק את ההשערה על הקשר התרבותי בין שני האזורים".

פרופ' אהרון מאיר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה אחראי לחפירות בתל צפית (גת) זה רבע מאה, ושותף לכתיבת המחקר, אומר כי ממצאים אלה פותחים דלתות חדשות למחקר על האינטראקציות התרבותיות והדתיות בין הפלשתים והאזורים השכנים. "באמצעות שילוב היבטים כמותיים ואיכותיים מתקדמים בניתוח הממצא הצמחי, אנו מקווים להעמיק את ההבנה שלנו בפרקטיקות טקסיות עתיקות וחשיבותם באזור הים תיכון הרחב".

המחקר של ד"ר פרומין ושותפיה, בנושא "צמחים בגת המקראית בהקשר לריטואלים דתיים של הפלישתים", פורסם בScientific Reports.